הטיפים של פרופ׳ רולידר למעבר דירה עם ילדים
באדיבותו של פרופ' עמוס רולידר, מתוך ספרו ״הורות ללא רגשות אשם״, בהוצאת אגם
הטיפים של פרופ׳
רולידר למעבר דירה
???????עם ילדים
באדיבותו של פרופ' עמוס רולידר, מתוך ספרו ״הורות ללא רגשות אשם״, בהוצאת אגם
על ארגזים
מעבר דירה הוא תהליך מורכב, אך עם קצת מאמץ הוא יכול לגרום לילדיכם לפרוח.
מעבר דירה גורר אחריו שינוי מן הקצה אל הקצה בכל נקודות חייהם של ילדינו – בית, חברים, בית הספר, פעילויות פנאי ועוד. אולם מעבר לקשיי ההסתגלות שנוצרים, שינוי מהווה גם הזדמנות להתחלה חדשה, לצמיחה ולשיפור מיומנויות חברתיות. כל אלה – אם המעבר מנוהל נכון על ידי ההורים.
לכאורה, המעבר מסובך יותר כאשר לילדים טוב מבחינה חברתית והם בעלי בטחון עצמי ומקובלים במקום שהם עוזבים. אבל למעשה ככל שקשה יותר לילדים לעזוב משום שטוב להם (אפילו כשהם מסתובבים עצובים או מזילים דמעה בעת פרידה מהחברה הכי טובה), כך גבוה יותר הסיכוי שהמעבר יהיה חלק ומוצלח. במצב כזה, העיקר הוא לא לעשות טעויות שיהרסו את יכולת ההישרדות וההסתגלות הטבעית הטמונה ברוב הילדים.
מעבר דירה הופך להיות מורכב יותר כאשר משפחה מחליטה לעזוב משום שרע לילדים או משום שהסביבה הנוכחית מזמנת להם תחושות כישלון, דחייה ואי הצלחה תמידיות. מצבים אלה מתהווים כאשר, למשל, הילדים הם קורבנות להצקה, הטרדה ונידוי חברתי, או לחילופין כאשר הילד שלנו הוא בריון שיצא לו שם של עושה צרות ובעייתי. קשיים חברתיים שנמשכים לאורך זמן עלולים לגרום לילד.
נזקים קשים לטווח ארוך, ומהווים סיבה נכבדת למעבר.
ההחלטה לעבור דירה בגלל מעמד חברתי מעורער ועקבי של הילד היא הגיונית לחלוטין, ויש לה מקום בהנחה שנעשה כל שניתן על מנת לפתור את הבעיה בסביבה הקיימת, אך ללא הצלחה בהקשר זה חשוב לומר שמעבר דירה הוא חלון הזדמנויות, אך הוא לבדו לא יחולל את השינוי המיוחל (ובמילים אחרות: אל תסמכו על האמרה "משנה מקום – משנה מזל").
כך תעברו דירה בהצלחה
הקפידו על תזמון. מהי התקופה הטובה ביותר למעבר? תחושת הבטן שלכם נכונה: סוף שנת הלימודים הוא המועד האידיאלי, שכן הוא מזמן ממילא זמן סיום של מסגרות.
הקפידו על התזמון ועל האופן שבהם אתם מספרים לילדים על המעבר. ככל שהילד צעיר יותר, כך נכון יותר לשמור את העדכון קרוב למועד המעבר.
לילדים קטנים ממילא אין יכולת הערכת זמן, ודיבורים על שינוי גדול, מבלי שהם מבינים מתי הוא יקרה ואיך בדיוק הוא יתממש, יכולים להכניס ללחץ ולחרדה מפני הלא נודע. חשוב לבוא עם עובדות מוגמרות בשטח, ולתאר בקצרה ובטון חיובי את השינויים הצפויים, מבלי להגזים או להרבות בפרטים. לדוגמה: "נעמי, השבוע אנחנו עוברים לגור בבית חדש. את תהיי אצל סבתא יום אחד, וכאשר תחזרי משם יהיה לך חדר חדש ויהיה בו יותר מקום לצעצועים ולספרים שלך". כשהילדים בגיל ההתבגרות, חשוב לשתפם מבעוד מועד ולהציג בפניהם את השיקולים שהביאו להחלטה – על היתרונות והחסרונות – כך שיוכלו להשמיע את דעתם. חשוב לצפות התנגדות וקשיים בתגובת הילדים ולנסות להקדים תרופה למכה על ידי ארגון המידע והצגתו בצורה מסודרת וברורה.
עזרו לילד להיפרד מחבריו הישנים ולהכיר חברים חדשים
חשוב מאוד לא להתעלם ולא לנסות להמעיט בחשיבות המאורע, בבחינת "אם לא נדבר על זה, אולי זה לא יורגש". אפשרו לילד, אם הוא מעוניין בכך, לערוך מסיבת פרידה, כולל מזכרות משותפות. סוגיה המטרידה הורים רבים היא האם לעודד את הקשר של הילד עם חבריו הישנים לאחר המעבר, מתוך חשש שמא שמירת הקשרים תמנע מן הילד להכיר חברים חדשים בשכונה החדשה.
לדעתי, חשוב לאפשר שמירה על הקשר, אך לא על חשבון בניית קשרים חדשים. עודדו את הילד ועזרו לו להכיר ילדים בסביבה החדשה. למשל, הזמינו אליכם את ילדי השכנים, כדי שהילד יסתובב איתם – ילך איתם לגן המשחקים החדש, לקנות גלידה וכדומה. במקביל אפשרו לילדכם לבקר בשכונה הישנה במינונים סבירים, כך שביקורים אלה יהוו מקור של כח ותמיכה ולא של נוסטלגיה ודשדוש במקום. אם, למשל, אתם מכירים משפחה שכבר גרה בשכונה שאתם עוברים אליה, אולי תוכלו לארגן לילדכם פגישה ובילוי עם ילדי המשפחה עוד בטרם המעבר. כך תוכלו להפיג מראש, במידת מה, את תחושת הזרות הכרוכה במעבר למקום חדש.
בררו פרטים על המסגרות החינוכיות בסביבה החדשה
כלומר בית הספר, הגן וגם מערכת החינוך הבלתי פורמלי באזור – האם יש שם מתנ"ס עם חוגים שהילדים ירצו ללכת אליהם? האם יימצא שם מורה פרטי טוב לכינור/ציור/אנגלית?
האם יש בריכת שחייה בקרבת מקום? ובעיקר אל תתביישו – לכו לבקר, לצפות, לשוחח עם הורים אחרים.
בררו מהם הקשיים של הילד
העמיקו מעבר לסימפטומים ואתרו את הבעיות – לא מי אשם ומי לא היה בסדר, אלא מה באמת יצר את הקושי החברתי : האם זוהר נמוך משאר בני גילו, או לי גבוהה ומפותחת מבנות גילה והילדים צחקו עליהם? האם דן רוקד בלט והבנים החרימו אותו, או שאמיר לא יודע לשחק כדורגל וחבריו לכיתה מתעלמים ממנו? תשובות לשאלות כאלה עשויות לתרום לקידום העניין, בעוד שתשובה מסוג "המנהלת של בית הספר והמחנכת התנכלו לו" איננה מקדמת פתרון.
שאלו את עצמכם האם יש לכם סמכות בבית?
האם הילד משתף אתכם פעולה ואתם מצליחים להוביל את חינוכו בדרך הראויה עיניכם?
אם התשובה היא "לא", נצלו את המעבר וההתחלה החדשה, קחו את ההזדמנות וגשו לקבל ייעוץ ועזרה בשיקום במסגרות החינוכיות השונות. סמכותכם הכרחית כאשר רוצים באמת לסייע לילד.
בדקו האם אתם נמצאים מספיק בבית
אם התשובה היא "לא", נסו לשנות את סדר היום באופן שיאפשר לכם להיות יותר נוכחים בחיי הילד, זה ניצול נכון של המעבר.
טיפ זהב:
עודדו את ילדכם לשמור על קשרים חמים עם חבריו הקודמים, ובמקביל סייעו לו ליצור חברויות חדשות ולהתאקלם בבית הספר החדש.
על ארגזים
מעבר דירה הוא תהליך מורכב, אך עם קצת מאמץ הוא יכול לגרום לילדיכם לפרוח.
מעבר דירה גורר אחריו שינוי מן הקצה אל הקצה בכל נקודות חייהם של ילדינו – בית, חברים, בית הספר, פעילויות פנאי ועוד. אולם מעבר לקשיי ההסתגלות שנוצרים, שינוי מהווה גם הזדמנות להתחלה חדשה, לצמיחה ולשיפור מיומנויות חברתיות. כל אלה – אם המעבר מנוהל נכון על ידי ההורים.
לכאורה, המעבר מסובך יותר כאשר לילדים טוב מבחינה חברתית והם בעלי בטחון עצמי ומקובלים במקום שהם עוזבים. אבל למעשה ככל שקשה יותר לילדים לעזוב משום שטוב להם (אפילו כשהם מסתובבים עצובים או מזילים דמעה בעת פרידה מהחברה הכי טובה), כך גבוה יותר הסיכוי שהמעבר יהיה חלק ומוצלח. במצב כזה, העיקר הוא לא לעשות טעויות שיהרסו את יכולת ההישרדות וההסתגלות הטבעית הטמונה ברוב הילדים.
מעבר דירה הופך להיות מורכב יותר כאשר משפחה מחליטה לעזוב משום שרע לילדים או משום שהסביבה הנוכחית מזמנת להם תחושות כישלון, דחייה ואי הצלחה תמידיות. מצבים אלה מתהווים כאשר, למשל, הילדים הם קורבנות להצקה, הטרדה ונידוי חברתי, או לחילופין כאשר הילד שלנו הוא בריון שיצא לו שם של עושה צרות ובעייתי. קשיים חברתיים שנמשכים לאורך זמן עלולים לגרום לילד.
נזקים קשים לטווח ארוך, ומהווים סיבה נכבדת למעבר.
ההחלטה לעבור דירה בגלל מעמד חברתי מעורער ועקבי של הילד היא הגיונית לחלוטין, ויש לה מקום בהנחה שנעשה כל שניתן על מנת לפתור את הבעיה בסביבה הקיימת, אך ללא הצלחה בהקשר זה חשוב לומר שמעבר דירה הוא חלון הזדמנויות, אך הוא לבדו לא יחולל את השינוי המיוחל (ובמילים אחרות: אל תסמכו על האמרה "משנה מקום – משנה מזל").
כך תעברו דירה בהצלחה
הקפידו על תזמון. מהי התקופה הטובה ביותר למעבר? תחושת הבטן שלכם נכונה: סוף שנת הלימודים הוא המועד האידיאלי, שכן הוא מזמן ממילא זמן סיום של מסגרות.
הקפידו על התזמון ועל האופן שבהם אתם מספרים לילדים על המעבר. ככל שהילד צעיר יותר, כך נכון יותר לשמור את העדכון קרוב למועד המעבר.
לילדים קטנים ממילא אין יכולת הערכת זמן, ודיבורים על שינוי גדול, מבלי שהם מבינים מתי הוא יקרה ואיך בדיוק הוא יתממש, יכולים להכניס ללחץ ולחרדה מפני הלא נודע. חשוב לבוא עם עובדות מוגמרות בשטח, ולתאר בקצרה ובטון חיובי את השינויים הצפויים, מבלי להגזים או להרבות בפרטים. לדוגמה: "נעמי, השבוע אנחנו עוברים לגור בבית חדש. את תהיי אצל סבתא יום אחד, וכאשר תחזרי משם יהיה לך חדר חדש ויהיה בו יותר מקום לצעצועים ולספרים שלך". כשהילדים בגיל ההתבגרות, חשוב לשתפם מבעוד מועד ולהציג בפניהם את השיקולים שהביאו להחלטה – על היתרונות והחסרונות – כך שיוכלו להשמיע את דעתם. חשוב לצפות התנגדות וקשיים בתגובת הילדים ולנסות להקדים תרופה למכה על ידי ארגון המידע והצגתו בצורה מסודרת וברורה.
עזרו לילד להיפרד מחבריו הישנים ולהכיר חברים חדשים
חשוב מאוד לא להתעלם ולא לנסות להמעיט בחשיבות המאורע, בבחינת "אם לא נדבר על זה, אולי זה לא יורגש". אפשרו לילד, אם הוא מעוניין בכך, לערוך מסיבת פרידה, כולל מזכרות משותפות. סוגיה המטרידה הורים רבים היא האם לעודד את הקשר של הילד עם חבריו הישנים לאחר המעבר, מתוך חשש שמא שמירת הקשרים תמנע מן הילד להכיר חברים חדשים בשכונה החדשה.
לדעתי, חשוב לאפשר שמירה על הקשר, אך לא על חשבון בניית קשרים חדשים. עודדו את הילד ועזרו לו להכיר ילדים בסביבה החדשה. למשל, הזמינו אליכם את ילדי השכנים, כדי שהילד יסתובב איתם – ילך איתם לגן המשחקים החדש, לקנות גלידה וכדומה. במקביל אפשרו לילדכם לבקר בשכונה הישנה במינונים סבירים, כך שביקורים אלה יהוו מקור של כח ותמיכה ולא של נוסטלגיה ודשדוש במקום. אם, למשל, אתם מכירים משפחה שכבר גרה בשכונה שאתם עוברים אליה, אולי תוכלו לארגן לילדכם פגישה ובילוי עם ילדי המשפחה עוד בטרם המעבר. כך תוכלו להפיג מראש, במידת מה, את תחושת הזרות הכרוכה במעבר למקום חדש.
בררו פרטים על המסגרות החינוכיות בסביבה החדשה
כלומר בית הספר, הגן וגם מערכת החינוך הבלתי פורמלי באזור – האם יש שם מתנ"ס עם חוגים שהילדים ירצו ללכת אליהם? האם יימצא שם מורה פרטי טוב לכינור/ציור/אנגלית?
האם יש בריכת שחייה בקרבת מקום? ובעיקר אל תתביישו – לכו לבקר, לצפות, לשוחח עם הורים אחרים.
בררו מהם הקשיים של הילד
העמיקו מעבר לסימפטומים ואתרו את הבעיות – לא מי אשם ומי לא היה בסדר, אלא מה באמת יצר את הקושי החברתי : האם זוהר נמוך משאר בני גילו, או לי גבוהה ומפותחת מבנות גילה והילדים צחקו עליהם? האם דן רוקד בלט והבנים החרימו אותו, או שאמיר לא יודע לשחק כדורגל וחבריו לכיתה מתעלמים ממנו? תשובות לשאלות כאלה עשויות לתרום לקידום העניין, בעוד שתשובה מסוג "המנהלת של בית הספר והמחנכת התנכלו לו" איננה מקדמת פתרון.
שאלו את עצמכם האם יש לכם סמכות בבית?
האם הילד משתף אתכם פעולה ואתם מצליחים להוביל את חינוכו בדרך הראויה עיניכם?
אם התשובה היא "לא", נצלו את המעבר וההתחלה החדשה, קחו את ההזדמנות וגשו לקבל ייעוץ ועזרה בשיקום במסגרות החינוכיות השונות. סמכותכם הכרחית כאשר רוצים באמת לסייע לילד.
בדקו האם אתם נמצאים מספיק בבית
אם התשובה היא "לא", נסו לשנות את סדר היום באופן שיאפשר לכם להיות יותר נוכחים בחיי הילד, זה ניצול נכון של המעבר.
טיפ זהב:
עודדו את ילדכם לשמור על קשרים חמים עם חבריו הקודמים, ובמקביל סייעו לו ליצור חברויות חדשות ולהתאקלם בבית הספר החדש.
